וַיָּ֤קָם אָדָם֙ לִרְדָפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה ׀ בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע׃
תפארת שלמה
וז"פ הפ' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כו'. דהנה כבר נתבאר בזוהר הקדוש סוד השארת הנפש של הצדיקים בעולם הזה ורוחם ונשמתם עולה למעלה וזהו לטובת החיים בעולם הזה כדי שיהיה להם התקשרות מה עם החיים בעולם הזה לדעת כל אשר יעשון ולהרגיש בצערם ולהתפלל עליהם כי עיקר קיום החיים בעולם הזה הוא רק ע"י הזכות והתפלות של אבותינו הראשונים והקדושים אשר מעולם שהם מקושרים עם ישראל בכל מקומות מושבותם וכשישראל הם בטובה האבות שמחים עמהם כמבו' ברש"י ויוציאך בפניו בפני האבות. ובזוהר הקדוש וירא ישראל ישראל סבא וכן כתיב יגל יעקב ישמח ישראל. וכדאי' במד"ר שאמר הקב"ה למשה לך ובשר להאבות שאני מנחיל לישראל את הארץ. וז"פ מכלכל חיים בחסד מחיה מתים. פי' כאשר הש"י ב"ה מכלכל החיים בזה מחיה מתים שיש להם נחת רוח וחיות ע"י הטובה שבאה לישראל וכן ע"י שסומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים בזה מקיים אמונתו לישיני עפר ששמחים באמונתם כי נתקבלה תפלתם. וז"פ מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה אע"פ שממית מ"מ מחיה אותם ע"י שמצמיח ישועה להחיים. אמנם עוד יש דרך וענין אחר כמו שמבואר למעלה כי השארת הנפש בין החיים הוא להתדבק עמהם להורותם וללמדם שהם מתעוררים בסוד היחוד נר"נ והם שבים ובאים להתלמידים אחריהם לגלות להם סודות ורזין דאורייתא מעולמות העליונים כנ"ל וז"פ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים בעולם הזה בין החיים כנ"ל. וזה הענין דאמרינן בכתובות פרק הנושא דף ק"ג אצל פטירת רבינו הקדוש שאמרו כל מאן דאמר נח נפשיה דרבי ידקר בחרב. והוא קשה להבין מה בכך אם לא יאמר סוף הדבר להתגלות. אכן כדברינו ניחא כי אמנם כבר נודע כי הצדיקים אין להם מנוחה גם בעה"ב כי תמיד הם שבים ללכת לבא אל התלמידים אשר בעולם הזה ללמדם דרכי השם וכאשר באמת נראה הדבר אצל רבי כי כל בי שמשי הוה אתי לביתי' מעולם העליון ולכך כל מאן דאמר נח נפשי' דרבי ר"ל שהוא במנוחתו בעוה"ב הנה זהו מורה על פחיתת מדריגתו כי לא בא לעולם הזה כנ"ל לכן ידקר כו'. וזהו ג"כ הענין בגמ' ברכות דף מ"ג כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרו יתבי וקאכלי קא מבעי' להו הסבו מאי כו' לא הוה בידיהו קם ר' אדא בר אהבה אהדר קרעי' לאחורי' וקרע קריעה אחרת אמר נח נפשי' דרב וברכת מזונא לא גמרינן. ויש להבין למה קרע קריעה אחרת הזאת. אך הכוונה כנ"ל כי בתחילה כאשר נסתלק רב מהם סברו כי עוד ישוב אליהם להורותם כנ"ל אך כאשר ראו כי לא ידעו ההלכה הבינו כי נח נפשי' דרב ר"ל בא אל מקום מנוחתו כבוד ולא ישוב אליהם כי נעלמה ההלכה מהם ואינו מזכירם לכך אז קרע קריעה אחרת כי בשעה הזאת נצטערו עד מאד אשר לא הגיעו למדריגה הזאת שיבא אליהם רבם הגדול כנ"ל: